Memoria por correspondencia Book Pdf ePub

Memoria por correspondencia

by
4.31712 votes • 124 reviews
Published 01 Oct 2012
Memoria por correspondencia.pdf
Format Paperback
Pages197
Edition25
Publisher Laguna Libros
ISBN -
ISBN139789589988756
Languagespa



Mediante veintitrés cartas dirigidas a su amigo y confidente Germán Arciniegas, Emma Reyes asumió el arduo ejercicio de narrar los giros y adversidades que vivió durante su infancia. Estos textos, escritos entre 1969 y 1997, articulan magistralmente un relato personal que evoca el contexto del altiplano cundiboyacence en la tercera década del siglo XX.

"Memoria por correspondencia" Reviews

Siv30
- Tel Aviv, 05, Israel
4
Wed, 01 Apr 2015

"אני באה משם" אחד מהספרים הטובים ביותר שהוציאה הוצאת זיקית ז"ל השלום עליה.
זהו סיפור אוטוביוגרפי של אמה רייס. הסיפור נמסר במכתבים לחרמן, שלא ברור מי ומה הוא עבור אותה אמה רייס. הוא מתאר את סיפור ילדותה המזעזע והבלתי נתפס בקולומביה בשנות ה- 20 של המאה 20 יחד עם אחותה אלנה, אחיה המכונה פשפש ודמות שאותה היא מכנה מריה וכנראה זו אימה.
"באותו חדר גרנו אחותי אֵלֵנָה, ילד שמעולם לא ידעתי מה שמו וקראנו לו "פִּשפֵּש", וגברת שאני זוכרת רק בתור רעמת שׂער שחורה שכיסתה אותה לחלוטין, וכשפיזרה את שׂערה צרחתי מפחד והתחבאתי מתחת למיטה היחידה."
ילדות בצל עוני מחפיר ונטול אמצעים, חוסר אהבה וחום של הורים והתעללות פיזית. הילדות היו צריכות לסייע בעבודת הבית ובתחילת הספר היא מתארת את חלקה בעבודות אלה בנשיאת סיר הלילה בו היו עושים צרכיהם:
"זה היה סיר לבן ענק מצופה באמייל, אבל מהציפוי לא נותר כמעט דבר. לא היה יום שבו הסיר לא היה מלא עד גדותיו, והריחות שעלו מאותו סיר היו מעוררי בחילה כל כך עד שפעמים רבות הקאתי עליו. בחדר שלנו לא היה חשמל וגם לא בית שימוש; בית השימוש היחיד שלנו היה אותו סיר לילה, ובו עשינו את הקטן ואת הגדול, את הנוזלי ואת המוצק. "
בשלב מסויים, אחיה הפישפש, נעלם והאם והבנות עוברות לכפר שם מצטרפת אליהן עוזרת בית אינדיאנית. אימה שוב הרה ואת האח שנולד להן הן מכנות הילד. בשלב מסויים אימה מתייאשת ומבקשת לחזור לבוגטה אולם בדרך היא נוטשת את האח הקטן ואת הבנות שנאספות למנזר יתומות אותו מנהלות הנזירות.
במינזר, הן לא רק כלואות ואינן יכולות לפגוש את העולם החיצוני, הן גם עוברות מסכת התעללויות מהילדות ומהנזירות:
"ילדה שמנה מאוד ופוזלת, כמוני, קשרה את התחתונים על מקל של מטאטא, והן הניפו את המטאטא אל על, צעדו בטור ארוך דרך כל החצרות וצעקו במקהלה: "התחתונים המחורבנים של הקטנה החדשה, התחתונים המחורבנים של הקטנה החד...""
הבנות עוברות אינדוקטרינציה דתית והן מולקות מילולית פעם אחר פעם. מאחר שלא ידוע אם הן הוטבלו ואם קיבלו את לחם הקודש שאיפתה של הסופרת להיות נזירה נשללת על הסף. החינוך מבוסס על הפחדות והתעללות מילולית הדמות המרכזית בהפחדות האלה היא השטן שמהפחד של הבנות מפניו הן גורמות לא אחת נזקים. רוב הבנות במינזר אנאלפבתיות והן לא יודעות קרוא וכתוב ולכן בבורותן מאמינות לכל סיפורי האימה וההפחדה של הנזירות.
הנזירות אינן מראות אהבה או חמלה לבנות שאיבדו את עולמן והגיעו לשם בלי ברירה בגיל צעיר.
נהפוך הוא הבנות נדרשות לעבוד ולהכניס כסף שיכסה את הוצאות מחייתן.
"אל תשכחו שאתן כאן מתוך צדקה ושעליכן לעבוד כדי לשלם על המזון שאתן אוכלות. אל תחשבו שבעולם נותנים לנו במתנה את המזון שאתן מקבלות, לא; עלינו לשלם עליו בכסף, ואת הכסף הזה עלינו להרוויח כולנו יחד, בעבודה.""
למעשה בהמשך מסתבר שמדובר במפעל משגשג של עבדות שבו הבנות עובדות גם לעיתים 18 שעות ביממה בתמורה ללחם צר וקובית סוכר. הקטעים של ההתעללות הפיזית במנזר מביאים חלחלה. לבסוף מתגלה שהילדה המכוערת והפוזלת הקטנה כישרונית בעבודת הריקמה וכך היא מתחילה את פרק חייה בעבודות כפיה של ריקמה שבמהלכן אסור לדבר, אסור לנקות את האף או אף לגרד את הראש:
"זאת הייתה מלאכה מעייפת ביותר והיא דרשה תשומת לב מתמדת. כשיצאת מלמטה, אחרי ארבע או חמש שעות עבודה, היית הולכת כמו השיכורים בבתי המרזח. זה היה התפקיד השלישי שלי. "
זהו ספר מזעזע במיוחד בשל העובדה שאין בו תרעומת, אין בו כעס, אין בו ביטויי חימה שפוכה. הכותבת מוסרת את סיפור חייה בצורה שקולה רציונלית ובהירה שהופכת את הסיפור לבלתי נתפס עוד יותר. הוא מהווה כתב אישום חריף נגד החברה הקולומביאנית ונגד הכנסיה הקתולית שבמקום להתמקד בילד ובאדם התמקדה בישו ובממונות. זוהי עדות בוטה לחמדנות והגרגרנות של הכנסיה שהעלימה עין מהמפעל המשגשג לריקמה ומתת התנאים שבהן חיו הילדות. תנאי עבדות מחפירים. לקרוא, להזדעזע ולהיות גאים באדם שרייס הצליחה להיות בסופו של דבר.

lalsayed
- Athens, 35, Greece
4
Thu, 08 Feb 2018

Η Emma δεν είναι μια ενήλικη συγγραφέας. Η Emma είναι ένα παιδί γεμάτο πληγές που διηγείται όσα ζει σαν να είναι η πιο φυσιολογική ζωή που θα μπορούσε να έχει κάποιος. Είναι σπαρακτικό να διαβάζεις πως ένα παιδί βλέπει την εγκατάλειψη, τη βία, το θυμό και την αποπλάνηση από τους ενήλικες. Πόση απορία γεμίζει την παιδική ψυχή ότι δεν αγαπιέται. Ναι, τα παιδικά χρόνια της Emma ανήκουν σε όλους μας πια.

Shira
- Israel
5
Thu, 14 Jul 2016

הספר הזה פצע לי את הלב.
זה ספר בלתי נשכח.

Claudia
- Lisboa, 14, Portugal
5
Fri, 08 Dec 2017

Emma Reyes é o exemplo de alguém que não mostra rancor perante a sua vida cruel e miserável. Num tom cru, sem amargura, revela através de cartas para o amigo historiador Germán Arciniegas detalhes sobre a sua infância de emocionar qualquer um. Precisei de tempo para digerir tudo, respirar fundo. Senti revolta por ela, sendo tudo tão triste acabei por absorver essa carga durante a leitura. Vidas tão difíceis. Vidas tão miseráveis.
Num quarto com a sua irmã e o Menino, todos os dias de manhã precisa de despejar o penico. Cheio de fezes, carrega entre salpicos e agonia até ao depósito. Num lugar despedido de móveis, luxos ou comida. A colombiana tem um olhar muito vincado sobre a sua história de menina pobre e ingénua. Sem amor, conforto, roupa e comida, passa pela miséria como quem vê a sua aldeia arder pensa ser o fogo de artificio mais bonito. O momento mais triste deste livro é tão intenso que ainda escuto os gritos de abandono. Emma pegou na tristeza e transformou em força.
Os adultos são sombras altas e pesadas. Indecifráveis. Mais tarde, num convento de freiras conhece o trabalho e os maus tratos. O lugar de amor está cheio de leis da fé cruéis. Uma menina sem pais não pode ser recebida por Cristo, muito menos sonhar com um vestido branco ou ser freira. Neste convento é onde aprende a ler e a escrever e recebe pequenos gestos de carinho por parte de uma freira. Fui obrigada a questionar os valores da igreja católica perante duas meninas abandonadas. O relato é duro e sufocante. Ser espectadora destas injustiças é um tremendo desafio.
No final coloca-se a veracidade desta história após várias pesquisas e entrevistas. Ninguém sabe a verdade sobre a sua origem. Se por um lado temos a minuciosidade dos detalhes, por outro existem poucas provas. Eu acredito. Emma Reyes sempre fugiu da pergunta: quem era o teu pai? Já famosa e casada, sempre que recebia as visitas da irmã pedia para não ser incomodada e só voltava a dar noticias mais tarde. Ela conviveu com artistas conhecidos e teve uma vida muito diferente depois de ter fugido do convento. Verdadeira história de resiliência.
Recomendo muito. Este livro foi uma espécie de comboio desenfreado contra mim.

LAPL
- Los Angeles, CA
4
Fri, 30 Mar 2018

For all of her adult life, Emma Reyes was known as an artist who painted and sketched, and as storyteller in the world of other artists in Europe and South America. The historian Germán Arciniegas urged her to write down her memoirs, but she begged off, claiming not to have any literary talents. He suggested that she write him letters about her childhood, which eventually became this memoir in epistolary format. Arciniegas showed some of the letters to Gabriel Garcia Marquez, who expressed his great enthusiasm to Reyes. She, in turn, felt betrayed by Arciniegas, believing that he had violated her privacy and stopped writing to him for decades. The letters are candid and direct in detailing beauty and ugliness about Emma Reyes' first nineteen years of life.
Emma Reyes was an extraordinary woman who grew up in an extremely poor section of Bogotá, Colombia, with a sister, a boy, and a woman. At the time she had no idea that the woman was her mother, nor that the boy was possibly her brother. She and the other neighborhood children played in heaps of dirt and garbage, and buoyed by imagination built figures from junk and created stories. Reyes witnessed and was on the receiving end of devastating cruelty. Taken from the dark windowless room where she lived as a child, she went to a convent, where young girls labored for more than ten hours a day cleaning, scrubbing, sewing and embroidering fine clothing for other people. All of them lived in a world that was filled with threats, degredation and no hope for another way of life. What she remembered, before the convent and inside it, conjures a life of faith, faith betrayed, and rudimentary beliefs in folkloric customs. At the end of her memoir, Emma Reyes cagily finds a way to get the keys to the convent and escape, which is where her first nineteen years of life end. Not the most promising childhood for a young woman who evenutally worked with Diego Rivera and Frida Kahlo, and interacted with writers, intellectuals and artists.
Everything about this memoir is astonishing, including how it was originally published, and how it came into the hands of the novelist Daniel Alarcón, who translated the book into English and wrote the introduction. At the Bogota Book Fair in 2014, a stranger gave him the book and said, “You must read this. You have to.” There are fourteen chests of papers that were left to Arte Vivo Otero Herrera, and its director, Camilo Otero. Perhaps one day those papers will be organized to help fill in the many gaps and questions about the life of the remarkable Emma Reyes.
Reviewed by Sheryn Morris, Librarian, Central Library

Related Books of "Memoria por correspondencia"

Sin Remedio Pdf Book
by Antonio Caballero
Opio en las nubes Pdf Book
by Rafael Chaparro Madiedo
El alma al diablo Pdf Book
by Marcelo Birmajer
El Ruletista Pdf Book
by Mircea Cărtărescu
Fever Dream Pdf Book
by Samanta Schweblin
Los días azules Pdf Book
by Fernando Vallejo
The Armies Pdf Book
by Evelio Rosero
Rabia Pdf Book
by Sergio Bizzio
Una suerte pequeña Pdf Book
by Claudia Piñeiro
La Casa Grande Pdf Book
by Álvaro Cepeda Samudio